שם הפרויקט הוא ההחלטה השיווקית שהכי קשה לתקן. הוא נחרט בגדר האתר, בחוזים, בשילוט הרחוב ובזיכרון של השכונה. החלפה באמצע הדרך עולה עשרות אלפי שקלים ומבלבלת רוכשים.
שלב 1: מיפוי המתחרים באזור
לפני שחושבים על שם, מרכזים את כל שמות הפרויקטים ברדיוס של שני קילומטרים. אם שלושה מהם מכילים ״פארק״ ושניים ״נוף״, אלה בדיוק המילים שאסור לבחור.
שלב 2: החלטה על כיוון
ארבעה כיוונים עובדים בנדל״ן ישראלי: גיאוגרפי (שם רחוב, שכונה, נקודת ציון), הבטחה (מה הרוכש מקבל), שם המשפחה או החברה (כשיש מוניטין מקומי), ומילה בשפה זרה (יוצר תחושת יוקרה — אך מסוכן בהגייה).
שלב 3: יצירת רשימה ארוכה
עשרים עד שלושים אפשרויות. בשלב הזה לא פוסלים — גם שם שנשמע מוזר יכול להוביל לכיוון טוב.
שלב 4: חמישה מבחנים מסננים
- מבחן הטלפון: אפשר לומר אותו בטלפון בלי לאיית?
- מבחן הגדר: הוא נקרא מרחוק ובאותיות גדולות?
- מבחן הבלבול: הוא לא דומה לפרויקט קיים בעיר?
- מבחן ההרחבה: אפשר לגזור ממנו ״שלב ב׳״ בלי שייראה מאולץ?
- מבחן המשמעות: אין לו קונוטציה שלילית בעברית או בערבית מדוברת.
שלב 5: בדיקות זמינות
דומיין בעברית ובאנגלית, שמות משתמש ברשתות, ובדיקה בסיסית של סימני מסחר. שם שאין לו דומיין פנוי הוא כאב ראש עתידי.
שלב 6: בדיקה על אנשים אמיתיים
לא על הצוות. על חמישה עד עשרה אנשים מקהל היעד: מציגים שלושה שמות, שואלים מה הם מצפים למצוא מאחורי כל אחד, ומקשיבים לניסוח שלהם. התשובות מגלות מה השם באמת משדר.
שלב 7: ההחלטה
מחליטים ברוב, לא בפה אחד. שם שכולם אוהבים הוא בדרך כלל שם בטוח ובינוני. שם שמעורר ויכוח קטן הוא לרוב זה שייזכר.
שלוש טעויות נפוצות
- לבחור שם שהיזם אוהב במקום שם שהקהל מבין.
- לבחור שם באנגלית לקהל שלא קורא אנגלית.
- להתאהב בשם לפני שבדקו שהדומיין פנוי.
שאלות ותשובות
האם השם חייב לכלול את שם העיר?
כמה זמן לוקח תהליך בחירת שם?
האם אפשר לשנות שם אחרי שהתחלנו לשווק?
מי מחליט בסוף — היזם או המשרד?
צריכים שם לפרויקט הבא?
אנחנו מריצים תהליך שמייצר שם, לוגו ושפה גרפית שמחזיקים את הפרויקט מהיתר ועד מסירה.